להלן דוגמה קצרה למקרה מטיפול קבוצתי- אישה בת 35.
מירב, בחורה שקטה וסגורה הצטרפה לקבוצה טיפולית בפסיכודרמה מתוך מטרה להבין יותר מדוע פעם אחר פעם מצאה את עצמה "נזרקת" על ידי בת זוגתה אחרי כחודש- חודשיים. העניין כמובן הפריע לה מאוד, ופגע בדימויה העצמי. מצב זה גרם לה לאומללות רבה.

ביקשנו ממנה להדגים עבורנו כיצד נראית בעיניה זוגיות טיפוסית. ההנחיה הייתה לבחור שתי משתתפות (או משתתפים) אחרים בקבוצה, ובעזרתם ליצור "פסל אנושי" שיחצין ויציג מערכות יחסים קודמות עם בנות זוג, כפי שהיא רואה אותן- האם הם עומדים זה לצד זה, או זה מול זה? האם קיים בניהם מגע גופני? ומה המרחק בניהם? האם הם מסתכלים זה בעיני זה? המטרה הייתה לעזור לה להביע את עצמה באמצעים שהינם לאו דווקא מילוליים. אנו מאמינים שבכך התאפשר לה ליצור דרך רעננה להכיר את התפיסות שלה בנוגע לזוגיות.
כשביקשנו ממנה להתבונן מהצד על הפסל האנושי המייצג בעיני רוחה מערכת זוגית טיפוסית, היא נראתה מהורהרת. אחד מבני הזוג בפסל חיבק את השני, שרק עמד והתבונן. הפסל ייצג, לדבריה את חוסר האיזון במערכות היחסים שקיימות בעולמנו.

המשכנו בתהליך הבדיקה: אילו משפטים אומרים לעצמם הדמויות בפסל? והאם מצויות "מנטרות" מזיקות, כאלו שרק מאדירות את הבעיה? מן התהליך אנו הבנו אנו והקבוצה את המקום המופנם, ואת הבדידות והספקות שעימם היא מתמודדת במערכות יחסים.

בהמשך ביקשנו להבין יותר את המקורות לקונפליקטים שעימם התמודדה. באיזו סביבה גדלה, והאם יש "סצנות" מסוימות מילדותה שעיצבו את התפקידים אותם היא נוטה לתפוס בתוך מערכות יחסים. היא גילתה מחדש את השפעתם של הוריה על האופן בו היא רואה את עצמה, את דרישות הסביבה אותן ספגה, ואת הדרישות הבלתי אפשריות שהיא נוטלת על עצמה, פעם אחר פעם, בתבניות שמעולם לא העלתה אל מודעותה. הייתה זו תחילתו של תהליך פורה של שינוי וצמיחה רגשית.

 

כל הזכויות שמורות לארי אהרונסון ולרחלי לוין.