בפוסט הקודם נתתי דוגמא לאופן בו ניתן לגייס את הכלים מעולם התיאטרון וממשחקי התפקידים לטובת טיפול רגשי בילדים. טיפול פסיכודרמטי במבוגרים שונה מעט מטיפול במבוגרים, לא כל שכן טיפול קבוצתי בפסיכודרמה. כדי לפשט ת'עניינים, צירפתי כאן מקרה מתוך טיפול קבוצתי של אישה בת 35. קצרה היריעה מלספר את כל מהלך הטיפול ולכן השמטתי כמה פרטים לצורך ההפשטה. אני מקווה שהמקרה נותן המחשה ברורה לאופן בו טיפול פסיכודרמה "טיפוסי" (אם יש דבר כזה בכלל) נראה.
מירב, בחורה שקטה וסגורה, הצטרפה לקבוצה טיפולית בפסיכודרמה מתוך מטרה להבין יותר מדוע פעם אחר פעם מצאה את עצמה "נזרקת" על ידי בת זוגתה אחרי כחודש- חודשיים. העניין כמובן הפריע לה מאוד, ופגע בדימויה העצמי. מצב זה גרם לה לאומללות רבה.
ביקשנו ממנה להדגים עבורנו כיצד נראית בעיניה זוגיות טיפוסית. ההנחיה הייתה לבחור שתי משתתפות (או משתתפים) אחרים בקבוצה, ובעזרתם ליצור "פסל אנושי" שיחצין ויציג מערכות יחסים קודמות עם בנות זוג, כפי שהיא רואה אותן- האם הם עומדים זה לצד זה, או זה מול זה? האם קיים בניהם מגע גופני? ומה המרחק בניהם? האם הם מסתכלים זה בעיני זה? המטרה הייתה לעזור לה להביע את עצמה באמצעים שהינם לאו דווקא מילוליים. אנו מאמינים שבכך התאפשר לה ליצור דרך רעננה להכיר את התפיסות שלה בנוגע לזוגיות.
כשביקשנו ממנה להתבונן מהצד על הפסל האנושי שיצרה, היא נראתה מופתעת, אחר כך מהורהרת. אחד מבני הזוג בפסל חיבק את השני, שרק עמד והתבונן. באמצעות פרשנותה לפסל שיצרה, אנו הבנו כיצד היא רואה את מערכות היחסים בעולמה כחסרות איזון.
המשכנו בתהליך הבדיקה: אילו משפטים אומרים לעצמם הדמויות בפסל? והאם מצויות "מנטרות" מזיקות, כאלו שרק מאדירות את הבעיה? מן התהליך הבנו, המנחים והקבוצה, את המקום המופנם, ואת הבדידות והספקות שעימם היא מתמודדת במערכות יחסים.
בהמשך ביקשנו להבין יותר את המקורות לקונפליקטים שעימם התמודדה. באיזו סביבה גדלה, והאם יש "סצנות" מסוימות מילדותה שעיצבו את התפקידים אותם היא נוטה לתפוס בתוך מערכות יחסים. היא גילתה מחדש את השפעתם של הוריה על האופן בו היא רואה את עצמה, את דרישות הסביבה אותן ספגה, ואת הדרישות הבלתי אפשריות שהיא נוטלת על עצמה, פעם אחר פעם, בתבניות שמעולם לא העלתה אל מודעותה. היה זה תחילתו של תהליך פורה של שינוי וצמיחה רגשית אשר הורחב ככל שחלפה תקופת הטיפול.
