והפעם: פוסט מיוחד לפסח.
הילדים כבר בחופש וההורים שוברים את הראש בפעילויות שיעסיקו את הילדים. בפוסט הקןדם דיברנו על חג הפורים ועל ההקשר שלו לפסיכודרמה. הפעם נדבר על חג הפסח והאופן בו סיפור ההגדה יכול להשתלב עם עולמם של הילדים.
הרעיון במשחקי הדמיון בהקשר זה הוא מאוד פשוט. הקו המנחה הוא להבין היכן נרטיב סיפור ההגדה של פסח מתחבר לסיפורו הפרטי של הילד.
גם הפעם אתן דוגמאות לפעילויות מעניינות – והיד עוד נטויה (וגם הזרוע כמובן).
א. רעיון היציאה מארץ מצריים, היציאה מעבדות לחירות.
עודדו את הילד לספר היכן בחיים הם מרגישים כמו עבדים: מה הם חייבים לעשות, להיות, להרגיש, להתנהג...
ומי הוא ה"פרעה" בסיפור האישי שלהם?
אגב, זוכרים את סעיף "תנו לשיפוטיות מנוחה" מהפוסט בו דיברתי על כללי המשחק שלנו? אז על מנת שהילדים יוכלו לשחק את המשחק, עליהם לסמוך עליכם שתתנו להם יד חופשית לציין שגם אתם, אולי, מגלמים מידי פעם את תפקיד ה"פרעה" בדרמה היומ-יומית שלהם. וזה לגמרי בסדר.
ואם מדברים על העבדות, אפשר לדבר גם על החירות - היכן הם מרגישים חופשיים? מה מאפשר את החופש הזה?
ב. עשר מכות הובאו על מצריים.
עודדו את הילדים לספר על "עשר המכות" בחיים שלהם. או לספר על "עשר המכות בבית הספר מקיף ג' ". תנו לילד למנות את הדברים הכי גרועים שהוא יכול לחשוב עליהם ותנו זוית קלילה לדברים. למשל על ידי טבילת אצבע בכוס יין, כפי שמציינים את עשרת המכות מההגדה...
האם ניתן לסדר את ה"מכות" מהקל אל הקשה ביותר?
ג. כנגד ארבעה בנים דיברה תודה. חכם, רשע, תם, שאינו יודע לשאול.
הציבו ארבעה כיסאות, תנו לילד לגלם כל דמות. נסו להרחיב איתם את הדמויות. למשל: איך יושב החכם? איך נשמע קולו של הרשע? על מה חושב התם? איזה שאלה רוצה לשאול זה שאינו יודע לשאול, ולמה הוא לא שואל את השאלות?
אלו רק כמה מהאפשרויות על קצה המזלג.
כמו תמיד, אתם יכולים לשתף מה אמרו הילדים וגם להציע רעיונות חדשים בהקשר של חג מיוחד זה.
בהצלחה...
