דוגמה למקרה מטיפול פסיכודרמה בילד

הורים רבים מבקשים ממני שאסביר מהו טיפול בפסיכודרמה. איך בעצם כל זה עובד ואיך "מגייסים" את הכלים הרבים שיש למשחקי התפקידים להציע לנו לטובת טיפול רגשי שאמור לעזור לילד? כדי להמחיש את הדברים, צירפתי כאן דוגמא קצרה למקרה מתוך טיפול בפסיכודרמה בילד חמוד בן 11. הטיפול בילד מעט שונה מהטיפול במבוגר, ולכן צירפתי בעצם שתי דוגמאות המחשה שונות. קצרה היריעה מלספר את מהלכו של כל טיפול, ולכן את חלק מהפרטים אני השמטתי במכוון לצורך ההפשטה.

דביר (שם בדוי) היה ילד בלונדיני, חייכן, שקט וסגור, שהתחיל את לימודי כיתה ו' בבית ספר חדש, לאחר שהוריו עברו דירה. מורתו החדשה דיווחה למשפחה שהיא מודאגת ממצבו: הוא אינו מצטרף לפעילויות חברתיות ובהפסקות ממעט מאוד ליזום פניות לילדים אחרים. פעמים רבות היא רואה אותו יושב בודד ורחוק מיתר הילדים. הוריו המודאגים חשבו שבנם יוכל להפיק תועלת מטיפול רגשי, ועל כן פנו אלי מתוך מטרה לחזק את דימויו העצמי ולשפר את כישוריו החברתיים.

עבר כחודש עד שדביר התחיל לשתף אותי בעולם הפנימי שלו. נראה שהיה זקוק לזמן מה עד שיעבור את שלב יצירת הקשר וההיכרות, כך שיהיה מסוגל לבטוח בי ולהיפתח. עתה כבר היה ברור: לדביר לוקח זמן רב יחסית לפתח באנשים אמון ואינטימיות. חשוב היה לי לא להאיץ בו.

במהלך אחד המפגשים, לאחר שיחה קצרה על מהלך השבוע האחרון, התחלנו במשחק תפקידים ספונטני. הוא נהיה לשוטר ואני נהייתי לפושע. במשחק העלילתי שיצרנו, תפקידו של השוטר היה לתפוס את הפושע, להכניסו אל הניידת ולבסוף להשליכו לכלא. כל אותו זמן, כשוטר, התעקש דביר שהפושע יציית בשתיקה להוראות, לא יביע התנגדות, בשעה שהשוטר מקריא את רשימת סעיפי האישום ולבסוף חורץ את דינו.

אלמנטים של "חזק" מול "חלש" נפוצים במשחקי ילדים. אילו מהתכנים במשחק זה משקפים את עולמו הפנימי של דביר? מה "מספר" לי דביר על עצמו באמצעות המשחק שהוא בוחר לשחק? האם תפקיד סמכותי וחזק, כפי שהיה השוטר, מייצג את משאלת ליבו- להיות חזק ובעל שליטה? ובאילו מקרים בחיים הוא מרגיש חלש ונשלט, מושתק ואילם, כפי שגרם לדמות הפושע להרגיש? שני הצדדים – הן זה החזק והן זה החלש, מייצגים צדדים שונים בתוך נפשו של דביר. בעולם הנפש, שני צדדים שונים של אותו מטבע יכולים לדור זה לצד זה (ועל כך ארחיב בפעם אחרת...).

עודדתי אותו להמשיך ולנחש, מה היו חושבות הדמויות במשחק, אילו היינו מראיינים אותן: אילו מחשבות עלו בשוטר? אילו דברים רצה להגיד הפושע? האם דביר מסוגל להחליף תפקידים ולהיכנס אל נעלי הפושע? (טכניקת חילופי התפקיד הנה טכניקה נפוצה ושימושית בפסיכודרמה). הצעתי לדביר לראות את ה"פושע" כאדם במצוקה גדולה שהביאה אותו לבצע גניבה. תחילה היה לו קשה, לאחר מכן דעתו התגמשה מעט.

בהמשך התפתחה שיחה: מתי בחיים נתקל דביר באנשים או ילדים שמתנהגים כפי שהתנהגו השוטר והפושע? מתי קרה לו שהרגיש כפי שהרגישו הדמויות במשחק? ומה עשה אז?

הטיפולים הבאים איפשרו לדביר להביא לידי ביטוי יותר ויותר את צדדיו החזקים, ולהשלים עם החלשים. הפסיכודרמה איפשרה לו לעסוק בתכניו האישיים באופן משחקי, נעים ולא מאיים, ולמעשה נתנה ביטוי לעולמו הפנימי.

משחקים כגון אלו איפשרו לדביר להרחיב את עולמו ולקנות בו יותר שליטה באמצעות הרחבת עולם התגובות והיכולות שלו. היה זו תהליך שבתחילתו התאפשר לדביר לתרגל אסרטיביות ותפקידים חדשים נוספים, בסביבה בטוחה, ולאחר מכן ליישמם בבית הספר ובחייו.